Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 71b
וְרַב יוֹסֵף אָמַר: רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְרַבָּנַן קָא מִיפַּלְגִי. דִּתְנַן: שֶׁמֶן שֶׁצָּף עַל גַּבֵּי יַיִן, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּשֶׁמֶן — לֹא פָּסַל אֶלָּא שֶׁמֶן בִּלְבַד, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶן חִיבּוּרִין זֶה לָזֶה.
Traduction
And Rav Yosef said: In fact we are dealing here with a single alleyway, and Rabbi Shimon and the Rabbis disagree about the same point of dispute between Rabbi Yoḥanan ben Nuri and the Rabbis. As we learned in a mishna: If teruma oil was floating on the surface of wine, and one who immersed during the day, touched the oil, he disqualified only the oil alone. However, he did not disqualify the wine, because it is considered separate from the oil. Only the oil is disqualified, and it does not render other items ritually impure. And Rabbi Yoḥanan ben Nuri says: They are both connected to each other and are considered as one, so the wine is also ritually impure.
Rachi non traduit
ורב יוסף אמר. לעולם במבוי אחד כדמעיקרא ודקאמרת לר''ש היכי הוי חד עירוב ר''ש כר' יוחנן ס''ל:
שמן שצף כו'. ושל תרומה הן:
Tossefoth non traduit
שמן שצף על גבי יין כו'. השתא משמע דשמן חשיב משקה מדקאמר ר' יוחנן בן נורי שניהם מחוברין דאי חשיב אוכל כיון דטבול יום אינו אלא פוסל לא הדר שמן ומטמא ליין דאין סברא לומר דפליגי רבנן ור''י בן נורי בהכי אם יכול להבדיל זה מזה או לא ועוד דתניא בפ''ק דפסחים (דף יז.) הדם והמים והשמן והיין משקה בי מדבחיא כו' וקרא דחגי נמי ואל היין ואל השמן מוכח דהוי משקה ועוד תנן התם (דף יד.) הוסיף ר''ע מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום [בנר שנטמא בטמא מת אע''פ שמוסיפין טומאה על טומאתו] וקאמר בגמרא קסבר ר''ע טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא והקשה ר''ת מההיא דאמרינן בהקומץ רבה (מנחות דף לא.) ר''מ אומר שמן טבול יום תחילה לעולם וחכ''א אף הדבש ר''ש שזורי אומר יין ומסיק יין דוקא ולא שמן ומשמע התם דהלכה כר''ש שזורי ואומר ר''ת דהתם בקרוש איירי כדקתני רישא במסכת טהרות (פ''ג מ''א) השמן והחלב והמקפה של גריסין בזמן שהן לחין הרי הן ראשון קרשו הרי הן שניים פי' דהוי אוכל ר''מ אומר שמן תחלה לעולם כלומר לעולם אפי' קרש ולא כמו שפירש בקונט' במנחות לעולם בין נטמא באב הטומאה בין נטמא בולד הטומאה:
רַבָּנַן — כְּרַבָּנַן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן — כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.
Traduction
The Gemara explains: The opinion of the Rabbis in our mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis in the other mishna, who maintain that wine and oil are not connected and therefore cannot be used together in an eiruv, and the opinion of Rabbi Shimon is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Nuri, who holds that wine and oil are connected, and may be used together in an eiruv.
תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן תַּדַּאי אוֹמֵר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִין לְעָרֵב. וַאֲפִילּוּ לָזֶה בְּיַיִן וְלָזֶה בְּיַיִן?
Traduction
It was taught in a baraita: Rabbi Eliezer ben Taddai says: In both this case, of wine and wine, and that case, of wine and oil, they must establish an eiruv. The Gemara expresses wonder: Did he say this even if the partnership is with this one in wine and also with the other one in wine? Why should these partnerships not be sufficient to consider the items merged?
Rachi non traduit
ואפי' לזה ביין ולזה ביין. בתמיה:
אָמַר רַבָּה: זֶה בָּא בִּלְגִינוֹ וְשָׁפַךְ, וָזֶה בָּא בִּלְגִינוֹ וְשָׁפַךְ — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּהָוֵי עֵירוּב.
Traduction
Rabba said: If they partnered in the following manner, such that this one came with his wine-filled jug and poured its contents into a barrel, and the other one came with his jug and poured his wine into that same barrel, everyone agrees that it is a valid eiruv, even if they did not act specifically for that purpose.
Rachi non traduit
זה בא בלגינו ושפך. וכן זה עד שמלאו חבית ואפי' שלא לשם שיתוף עשו מתחילה סומכין עליו שהרי הביא כל אחד יין אבל לקחו חבית יין בשותפות ס''ל לבן תדאי אין ברירה והוי להו כמי שנשתתפו במעות שלא הוברר יין לכל אחד וא':
כִּי פְּלִיגִי כְּגוֹן שֶׁלָּקְחוּ חָבִית שֶׁל יַיִן בְּשׁוּתָּפוּת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן תַּדַּאי סָבַר: אֵין בְּרֵירָה, וְרַבָּנַן סָבְרִי: יֵשׁ בְּרֵירָה.
Traduction
Where they disagree is in the case where they bought a barrel of wine in partnership. Rabbi Eliezer ben Taddai holds: There is no principle of retroactive clarification, i.e., there is no halakhic assumption that the undetermined halakhic status of items can be retroactively clarified. Consequently, after the wine is consumed, it is not possible to clarify retroactively which portion of the wine belonged to each person. Therefore, they cannot each be said to own a particular part of the wine, which renders it unfit for an eiruv. But the Rabbis hold that there is retroactive clarification, and therefore they may rely on this partnership to establish an eiruv.
Tossefoth non traduit
רבי אלעזר בן תדאי אומר אין ברירה. אין זה כעין ברירות דבכל דוכתא כדפי' בקונט' דהוו להו כאילו נשתתפו במעות שלא הוברר יין לכל אחד ואחד:
רַב יוֹסֵף אָמַר: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן תַּדַּאי וְרַבָּנַן בְּסוֹמְכִין עַל שִׁיתּוּף בִּמְקוֹם עֵירוּב קָמִיפַּלְגִי.
Traduction
Rav Yosef said that this dispute should be understood differently, as Rabbi Eliezer ben Taddai and the Rabbis disagree about whether one may rely on a merging of an alleyway instead of an eiruv, i.e., whether the merging of an alleyway to permit carrying in the alleyway, exempts the courtyards that open into the alleyway from having to establish an eiruv for the purpose of carrying from one courtyard to the other.
דְּמָר סָבַר: אֵין סוֹמְכִין, וּמָר סָבַר: סוֹמְכִין.
Traduction
As one Sage, Rabbi Eliezer ben Taddai, holds that one may not rely on it in that case, as carrying in the courtyards requires specifically an eiruv, and the merging of alleyways is insufficient. And one Sage, i.e., the Rabbis, maintains that one may rely on and use the merging of alleyways to permit carrying between the courtyards as well.
Rachi non traduit
בסומכין אשיתוף במקום עירוב קמיפלגי. ובן תדאי מודה דמבוי מותר ובחצירות פליגי רבנן סברי כיון דנשתתפו במבוי אין צריכין לערב חצירות זו עם זו ומותרין להוציא מזו לזו דרך פתחים שביניהם שהרי שיתוף המבוי שהן פתוחות בו מחברן וסומכין על שיתוף המבוי תחת עירוב של חצר ובן תדאי סבר אין סומכין:
אָמַר רַב יוֹסֵף: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר. וְאָמַר רַב בְּרוֹנָא אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן תַּדַּאי. מַאי טַעְמָא, לָאו מִשּׁוּם דְּחַד טַעְמָא הוּא?
Traduction
Rav Yosef said: From where do I say this, that this is the subject of their dispute? As Rav Yehuda said that Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, which will be detailed later, that one may not rely on a merging of alleyways instead of an eiruv. And Rav Beruna said that Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Taddai, that in both cases they must establish an eiruv. What is the reason he ruled in this manner? Is it not because the rationale for both rulings is one and the same?
Rachi non traduit
מנא אמינא לה. דבהכי פליגי:
הלכה כר''מ. דאין סומכין על שיתוף במקום עירוב:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְאִי חַד טַעְמָא, תַּרְתֵּי הִילְכְתָא לְמָה לִי?! הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא עָבְדִינַן כִּתְרֵי חוּמְרֵי בְּעֵירוּבִין.
Traduction
Abaye said to him: But if it is one reason, why do I need two rulings? On the contrary, it would be enough to rule in one case, from which we could infer the other as well. Rav Yosef replied: There is nevertheless a reason for both rulings, as this comes to teach us that we do not act in accordance with two stringencies of one tanna in matters of eiruv. Had Rav ruled only in accordance with Rabbi Meir, we would have known only that the halakha is in accordance with his opinion with regard to one specific detail of the case. He therefore ruled in accordance with two Sages: Rabbi Eliezer ben Taddai with regard to a merging of alleyways with wine, and Rabbi Meir with regard to a merging of alleyways with bread. Each is stringent with regard to a different detail of the case.
Rachi non traduit
מ''ט. ס''ל לרב בתרוייהו לאו משום דתרוייהו חדא מלתא וחד טעמא אמרי:
ואי חד טעמא הוא תרתי הילכתא למה ליה. לרב למימר בתרוייהו בשלמא הלכה כר''מ איצטריך דאי מדר''א הוה אמינא טעמא דר''א לאו משום דאין סומכין על שיתוף אלא משום דקסבר אין מערבין בחצירות ביין כדקאמר ר''מ לקמן והאי שיתוף דבן תדאי דיין הוא כדקתני מתניתין לזה ביין ולזה ביין הלכך לא סמכינן עליה בחצירות אבל היכא דנשתתפו בפת סומכין קמ''ל הלכה כר''מ דאוקמא רב גידל אמר רב לקמן בנשתתפו בפת ואפ''ה אסר ר''מ אלא כיון דאמר הלכה כר''מ דאפי' בפת לא סמכינן עליה הלכה כר''א ל''ל:
הא קמ''ל דלא עבדינן כתרי חומרי בעירובין. מדאיצטריך ליה לרב למימר הלכה כבן תדאי אשמעינן דלא עבדינן כתרי חומרי דחד תנא בעירובין ור''מ תרי חומרי אמר אין סומכין בחצירות על שיתוף מבוי בין שנשתתפו בפת ובין שנשתתפו ביין ופליגי רבנן עליה בפת ומודו ליה בשנשתתפו ביין ורבנן דמתני' דהכא אוקימנא דאפילו בנשתתפו ביין אמרי דסומכין אשתכח דמחמיר תרי חומרי ורב ס''ל כוותיה בתרוייהו ולא מצי לאקבועי הלכתא כוותיה בתרי חומרי הלכך אשמעינן הלכה כבן תדאי בחדא מינייהו דאין סומכין בחצירות על שיתוף המבוי ביין וכי הדור איפלוג ר''מ ורבנן בפת אשמעינן הלכה כר''מ:
Tossefoth non traduit
דלא עבדינן כתרי חומרי בעירוב. כך היא גירס' הקונטרס ור''ח גריס דעבדינן כתרי חומרי בעירוב כלומר הכא עבדינן כתרי חומרי ומיהו לשון בעירוב לא יתכן כל כך דמשמע בכל עירוב:
מַאי רַבִּי מֵאִיר וּמַאי רַבָּנַן? דְּתַנְיָא: מְעָרְבִין בַּחֲצֵירוֹת בְּפַת, וְאִם רָצוּ לְעָרֵב בְּיַיִן — אֵין מְעָרְבִין. מִשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי בְּיַיִן, וְאִם רָצוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּפַת — מִשְׁתַּתְּפִין.
Traduction
Having mentioned Rabbi Meir, the Gemara now asks: What is the statement of Rabbi Meir, and what is the statement of the Rabbis? As it was taught in the following baraita: One may establish an eiruv with bread between courtyards that open to one another, but if one wanted to establish an eiruv with wine, one may not establish an eiruv in that manner. One may merge the courtyards that open into an alleyway with wine, and if one wanted to establish a merging of alleyways with bread, one may merge the courtyards of alleyways in this manner.
Rachi non traduit
ואם רצו לערב ביין אין מערבין. דעירוב משום דירה הוא לערב דירתן לעשותן אחת כדאמר בפ' מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מט.) ודירתו של אדם אינו נמשך אחר היין אלא אחר פיתו:
ומשתתפין במבוי ביין. דשיתוף דמבוי אינו אלא לשתף רשות החצירות שבמבוי ולא רשות הבתים וחצר לאו בית דירה הוא וכ''ש פת דחשיב טפי:
Tossefoth non traduit
משתתפין במבוי ביין. משמע קצת דלכתחלה ביין מצוה יותר מבפת מדלא תניא דומיא דרישא משתתפין במבוי בפת ואם רצו להשתתף ביין משתתפין ושמא ביין מינכר טפי שהוא שיתוף ומיהו בכל דבר מהני כדתנן בפרק בכל מערבין ומשתתפין (לעיל עירובין דף כו:) ובפ' חלון (לקמן עירובין דף פ.) נמי תניא כיצד משתתפין במבוי מביאין חבית של יין ושל שמן ושל תמרים ושל גרוגרות וכל מיני פירות:
מְעָרְבִין בַּחֲצֵירוֹת וּמִשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי שֶׁלֹּא לְשַׁכֵּחַ תּוֹרַת עֵירוּב מִן הַתִּינוֹקוֹת, שֶׁיֹּאמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ לֹא עֵירְבוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אוֹ מְעָרְבִין אוֹ מִשְׁתַּתְּפִין.
Traduction
Why does one establish an eiruv between courtyards and also merge the courtyards that open into an alleyway? It is so as not to cause the halakhic category of eiruv to be forgotten by the children, as if a merging of alleyways alone were used, the children would later say: Our fathers never established an eiruv. Therefore, an eiruv is established for educational purposes; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: One may either establish an eiruv or merge alleyways.
Rachi non traduit
מערבין בחצירות. הפתוחות מזו לזו אע''פ שעירבו דרך פתחיהן צריכין להשתתף במבוי להתיר המבוי ואם לאו חצירות מותרות מזו לזו ומבוי אסור דאין סומכין על עירוב במקום שיתוף ולא על שיתוף במקום עירוב היכא דלא עירבו בני חצר לעצמן שאם יסמכו על זה תורת עירוב ישתכח אבל עירבה כל חצר לעצמה ונשתתפו כולם במבוי אע''פ שלא עירבו חצירות זו עם זו שיתוף המבוי מחברן ומטלטלין מזו לזו בין דרך המבוי בין דרך פתחים דתנן שהמבוי לחצירות כחצירות לבתים מה עירוב החצר משוי לבתים חדא אף שיתוף המבוי משוי חצירות חדא:
פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי נְחוּמִי וְרַבָּה, חַד אָמַר: בְּפַת דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבַחֲדָא סַגִּי, כִּי פְּלִיגִי בְּיַיִן.
Traduction
Rabbi Naḥumi and Rabba disagreed about this issue. One of them said: In the case of bread, which may be used both for an eiruv and for a merging of alleyways, everyone agrees that one, either an eiruv or a merging of alleyways, is enough. When they disagree in the case of wine, which may be used only for a merging of alleyways but not for an eiruv, Rabbi Meir maintains that an eiruv is also necessary, while the Rabbis maintain that it is not required.
Rachi non traduit
דבחדא סגיא. דהא פת חזי הכא והכא ובין למר ובין למר סומכין על שיתוף במקום עירוב:
כי פליגי ביין. כשנשתתפו ביין במבוי דלר''מ לא סמכינן עליה בעירובי חצירות דאין מערבין לחצירות ביין ולרבנן שרי ואע''ג דיין בחצר לא חזי מגו דחזי למלתיה בשיתוף סמכינן עליה בחצר דמודית לן דסומכין על שיתוף במקום עירוב ותרוייהו אית להו דסומכין במבוי על עירובי חצירות שהוא לעולם של פת:
Tossefoth non traduit
בפת כ''ע לא פליגי דבחד סגי. משום דפת סגי הכא והכא ופירש בקונטרס דבין למר ובין למר סומכין במבוי על עירובי חצירות שהוא לעולם בפת ולפיכך הא דקתני מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי לא בעי למימר דאחר שעירבו בחצירות יהיו עדיין זקוק להשתתף במבוי אלא כלומר מערבין בחצירות בפת אע''פ שנשתתפו במבוי ביין ואין הלשון משמע כן ועוד תנן לקמן בפירקין (עירובין דף עג:) ה' חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי מותרין בחצירות ואסורין במבוי וקאמר בגמרא מני ר''מ היא דאמר בעינן עירוב ובעינן שיתוף מיהו איכא לאוקמי ההוא סוגיא כמ''ד בפת פליגי ומ''ד בפת ל''פ סבר לה כרב דלא תני פתוחות זו לזו ור''י מפרש דאשיתוף דפת קאי דכיון דסגי ביין והם דחקו לעשות בפת ואלמוה טפי מועיל אף לחצירות ועוד שהשיתוף לכל הבתים והחצירות שכולם משתתפין יחד אבל עירובי חצירות דפת אין לו להועיל כל כך במבוי ולפי מה שפירש שאפי' למ''ד בפת לא פליגי מודה הוא דבעירובי חצירות דפת פליגי אם מועיל למבוי [אומר ר''י דמצינו לפרש תרי חומרי בעירובין דלעיל דאי אמר הלכה כר''א בן תדאי לא הוה ידעינן מאי טעמיה ואי אמרינן הלכה כר''מ הוה אמינא בחדא בהא דאין סומכין על עירוב במקום שיתוף כדמשמע לישנא דר''מ דאמר מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי דמשמע דאף ע''פ שעירבו צריכין עדיין להשתתף אבל על שיתוף במקום עירוב סומכין קמ''ל הלכה כר''א בן תדאי דאין סומכין על שיתוף במקום עירוב דמסתמא בא לגלות דהלכה כר''מ לגמרי ומיהו פי' הקונטרס דלעיל גבי תרי חומרי ניחא טפי] וא''ת כשעירבו בחצירות בפת והניחו עירובן בבית אחד מן החצירות למה לא יועיל לכ''ע למבוי אי משום דתניא בכיצד משתתפין (לקמן עירובין דף פה:) עירובי חצרות בבית שבחצר ושיתופי מבואות בחצר שבמבוי והאי כיון דאנחיה בבית לא שמיה שיתוף אלא עירוב הא פירש בקונטרס לקמן בפירקין גבי כאן במסובין בבית כאן במסובין בחצר דהא דאמרינן שיתופי מבואות בחצר שבמבוי וכ''ש שבביתו וכן פירש בריש סוכה (דף ג:) ואע''פ שפירש כאן בקונטרס דלכ''ע סומכין במבוי על עירובי חצירות שהיא לעולם בפת מכל מקום למ''ד בפת פליגי קשה דלמה לא יועיל עירוב החצירות למבוי כיון שתורתו נמי להניח בבית דאטו השם גורם שנקרא עירוב שיש לו להועיל לחצירות ולא למבוי ולמאן דאמר ביין נמי פליגי ומפרש ברייתא דבסמוך או משתתפין במבוי ביין ומותרין כאן וכאן אבל עירובי חצירות ביין לא מהני ואמאי כיון דשיתוף מהני לא תקראנו עירוב אלא תקראנו שיתוף דתימה הוא לומר דמה שקראהו עירוב לבטל תורת שיתוף מעליו ודוחק ר''י לפירוש הקונט' שבתחילת העירוב לא עירבו אלא בני חצר אחת יחד או שתי חצירות יחד ולא היו סבורים שכל בני המבוי ישתתפו יחד נמצא שלא נתנו עירובן לשם שיתוף ולכך כשניתוספו עליהם כל בני המבוי אין לחושבו שיתוף כיון שהראשונים לא היו שם ולא ידעו מעולם שעליהם ניתוספו כל האחרים ונראה לר''י דכולה מלתא דוקא עירובי חצירות בבית שבחצר ושיתופי מבואות דוקא בחצר שבמבוי ולא בבית משום דבחצר מינכר טפי לשם שיתוף דשייכא טפי למבוי וקרובים תשמישם דמבוי זה לזה והשתא הא דקאמר לקמן במסובין בבית בפת שעל השולחן סומכין משום עירוב לאו אף משום עירוב קאמר אלא משום עירוב דוקא ולא משום שיתוף והא דאמר בריש סוכה (דף ג.) בית שאין בו ארבע על ארבע אין מניחין בו עירובי חצירות אבל מניחין בו שיתופי מבואות דלא גרע מחצר שבמבוי ומשמע דכל שכן אם היה בית גמור שהיו מניחין בו שיתופין אור''י דודאי בית גמור גרע לענין שיתוף והא דנקט בהא דלא גרע שלא תאמר כי היכי דיוצאין מכלל בתים לענין עירוב יוצאין נמי מכלל חצר לענין שיתוף לפי שיש מחיצות מפסיקות וחצר בעי ד' אמות ובהאי בית ליכא ד' אמות והשתא הך דבעל הבית שהיה שותף לשכיניו לזה ביין וההיא נמי דלעיל (עירובין דף סח.) דליקני מר רביעתא דחלא צריך לומר דבחצר היה אותו חבית דבשיתופי מבואות איירי דאילו עירובי חצירות בעי פת ובירושלמי משמע כפי' הקונט' דכ''ש בית דאמר בפ' מי שהוציאוהו עירוב צריך בית שיתוף מהו שיצטרך בית מלתא דשמואל אמרה שיתוף צריך בית ומסיק רבי אבהו בשם רבי יוחנן נותנו בין באויר דחצר ובין באויר דמבוי משמע בהדיא דכ''ש בית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source